מפלגת קומוניסטית אינטרנציונל
 
הפרוגרמה המהפכני המידית
פורלי, 28 דצמבר 1952


1.ההתחדשות עוצמתית מהתנועה המהפכנית בכל העולם לאחר המלחמה העולם הראשונה, מגובש באיטליה בהקמה המפלגה החזקה ב1921, היה ברור שהמשימה המידית היה הכיבוש הכוח הפוליטי, ושהפרולטריון לא מגיע אליו בדרך חוקי, אף ורק בפעולה מזוינת; וההזדמנות הכי טובה יוצא מהפסד צבאי מהמדינה עצמי והצורה פוליטית לאחר הניצחון הוא הדיקטטורה הפרולטריון. השינוי כלכלי וחברתי רק משימה אחרי זה, ובתנאי ראשי שיש הדיקטטורה.

2. בהבנה שהדרך להגיע לקומוניזם האינטגרלי ארוך, “המניפסט הקומוניסטי“, מבהיר שהמדיניות החברתיים אפשריים, שנלקחים בצורות “דספוטים“, משתנים לפי הרמה ההתפתחות הכוחות הייצור במדינה שהפרולטריון נצחה והמהירות שהניצחון הזה מתרחב למדינות אחרות. "המניפסט“ הדגיש המדיניות המתאימות באותו עת, כלומר בשנת 1848, למדינות אירופאים המתקדמות יותר, והדגיש שזה לא התכנית של סוציאליזם אינטגרל, אף איסוף מדיניות זמניים, מידיים, משתנים, ובעצם “סותרים”.

3. מאז, הרבה מהמדיניות שהיו משימה למהפכה פרולטרי נלקחו בידי הבורגנות עצמה במדינה זו או אחר, בדוגמה: חינוך חובה, בנק המדינה, ועוד. כל אלה היו גורמים שהתבלבלו לתומכי בתאוריה לא קבוע ועשויה ברציפות על ידי תוצאות הסטורים. העובדה הזו אי מאפשרת להאמין שהשתנו החוקים ותחזיות מדויקות ממעבר השיטה הייצור הקפיטליסטי לסוציאליסטית, עם כל הגורמים כלכליות, חברתיות ופוליטיים, אף רק היו סימנים להקלות בתקופה ראשונה אחרי המהפכה עתידי, מהכלכלה המעבר לסוציאליזם, שהוא עדיין לפני הסוציאליזם הנמוך, ורק אחר זה לקומוניזם אינטגרל או עליון.

4. האופורטוניזם קלאסי מבוסס בלעשות להאמין שכל השיטות האלה, מהנמוכה לגבוה, אפשריים במדינה בורגנית דמוקרטי על ידי הלחץ, או באופן ישר בכיבוש החוקי, בידי הפרולטריון. אבל, בצורה הזו, המדיניות האלה, עם היו אפשריים תחת השיטה הייצור קפיטליסטי, היו נלקחים על ידי הבורגנות באינטרס המשיכות של הקפיטליזם; בהפך עם לא היו אפשריים, לעולם לא יהיה נעשו על ידי המדינה.

5. האופורטוניזם הנוכחי, עם הנוסחה שלה של דמוקרטיה עממית ופרוגרסיבית, במסגרת הפרלמנטרית, יש לה משימה היסטורי שונה וגרוע בהרבה. לא רק שמשקר לפרולטריון באמונה שרבים מהמדיניות שהן משימות למהפכה פרולטרי יכולים להיות כוללים בין המשימות ממדינה בין מעמדי ועם מפלגות שונות (כמו הסוציאל דמוקרטים מאתמול, מכחישים מהדיקטטורה), אלא בעצם מוביל ההמונים למאבקים “עממים ופרוגרסיביים“ שמתנגדים באופן ישיר לאלה שהכוח פרולטרית מוגדר מתמיד מעז 1848 עם "המניפסט”.

6.שום דבר יכול להוכיח יותר כל החרפה מהתכווצות כזו שרשימת המשימות שחייבים להישאל במדינה קפיטליסטי מערבי –כאשר יהיה באופק הכיבוש הכוח פוליטי–, במקום אלה של המניפסט, אף כולל מאפיינים יותר מהזמן הזו.

7.הבא היא רשימת מהדרישות כאמור:

  • ההסרה השקעות בהון, זה אומר, הקטנה חלק הרבה יותר קטן של התוצר למוצרי אינסטרומנטלי ושלא מוצרי הצריכה.
  • עליית של עלויות הייצור, בשביל לתת, כאשר עדיין ממשיכים השכר, השוק והמטבע, שכר גבוה יותר עבור פחות זמן עבודה.
  • צמצום דרסטי של יום העבודה בחצי של השעות הנוכחיות לפחות, היעלמות האבטלה, והפעילויות אנטי חברתיות.
  • ברגע אחרי שצמצם ההיקף ייצור עם תוכנית של ייצור הרבה יותר נמוך שמרכז הייצור בצרכים הכי חשובים, אז שליטה סמכותי של הצריכה, לחימה לאופנת הצריכה חסרת תועלת, מזיקה ומיוקרה, וביטול בכוח הפעילות עם מטרה תעמולתי של פסיכולוגיה ריאקציונרית.
  • שבירה מהירה מהגבולות החברה, עם עברה סמכותית, לא של הצוות, אף של החומרים עבודה, וכיוון ל תוכנית ייצור מחודש.
  • ביטול מהיר של הרווחה מסוג סוחרי, לצפייה להחליף עם המכילה חברתית של "הלא פועלים“ החל ממינימום התחלתי
  • עצרה מידית מבניית בתים ומקומות עבודה מסביב להערים הגדולות, ואפילו מסביב לקטנות, כנקודה התחלה כדי לכוון בחלוקה השווה של האוכלוסייה באזורים הכפרים. הפחתת גודש, מהירות ונפח התנועה. איסור על התחבורה חסרי תועלת.
  • מאבק החלטי נגד מקצועניות והחלוקה החברתית של עבודה, על ידי ביטול הקריירות ותואריים.
  • מדיניות מיידות יותר ברורות, קרובות יותר לפוליטיים, כדי להכניע למדינה הקומוניסט את הבית ספר, העיתונות, כל כלי התקשורת, מידע, והרשת של מופעי בידור ובילויים.

    8. לא מוזר שהסטליניסטים ודומיהם, עם המפלגות מערביות שלהם, דורשים היום כל ההפך, לא רק בדרישות “מוסדיות”, כלומר, בתחום מדיני חוקית, אלא גם "במבניי”, כלומר, בתחום הכלכלי וחברתי. זה מאפשר פעולה מקבילה לצד המפלגת שמוביל המדינה רוסית ומדינות קשורות אליו, שבהם המשימה היא המעבר מלפני קפיטליזם לקפיטליזם מתקדם, עם כל המטען הדרישות אידיאולוגיות, פוליטיות, חברתיות וכלכליות, כל אלה במטרה שלהם להגיע לשיא בורגנית, ועם הזוועה רק נגד השיא הפיאודלית ושל ימי הביניים. השותפים האלה ממערב הם כל כך הרבה יותר בוגדים מעפיינים, כאשר שהסכנה הזו, פיזי ואמתי עדיין נמצא בחלק אסייתי היום בפיצוץ, כיום פה הוא אינו ראלי ומעושה לפרולטרים עירוניים שנמצאים כאן תחת המגף האזרחי, ליברלי ולאומנית, של היהירה קפיטלארקיה אמריקאי.