מפלגת קומוניסטית אינטרנציונל

 

אושוויץ או האליבי הגדול
1960

 

העיתונות השמאלנית הפגין מחדש, כעובדה, שהגזענות, במיוחד האנטישמיות, היא עד דרגה מסוימת האליבי הגדול של האנטיפאשיסטים, הדגלן המועדפת וההגנה אחרונה בדיון. מי יכול מול ההזכרה של מחנות השמדה ותאי גזים?, מי לא משתחווה בפני השישה מיליון יהודים שנרצחו?, מי לא רועד מול הסדיזם נאצי? בכל זאת, הינה אחד מין המסטיפיקציות הגדולות של האנטיפאשיזם, ובאים להוכיח זאת.

מודעה חדשה של מ.ר.א.פ (תנוע נגד הגזענות, אנטישמיות ובעד שלום) מיוחסת לנאציזם אחראיות על הרג של 50 מיליון בני אדם בין אלא 6 מיליון יהודים. העמדה, זהה "לפאשיזם" מייצר המלחמות" של כביכול קומוניסטים, היא עמדה בורגנית טיפוסית. לדחות לראות בקפיטליזם עצמו הסיבה המשברים ומלחמות שמדי זמן הורסים את העולם, שהאידאולוגים בורגנים ורפורמיסטים ניסו מתמיד להסביר ברשע של אלא או אלא. כאן הזהות העקרונית של האידאולוגיה פאשיסט ואנטיפאשיסט: שניים מייצגים עצמן כי החשיבה, הרעיונות, הרצון של בני אדם הם שקובעים בתופעות החברתיים. כנגד כל האידאולוגיות האלה, שנקרא להם בורגניות כשומרים על הקפיטליזם, כנגד כל האידאליסטים האלה שהיו, יש, ושיהיו, המרקסיזם הוכיח כבר, שלהפך, הם יחסים החברתיים מי שקובעים התנועות האידאולוגיות. הינה הבסיס של המרקסיזם, ובשביל להוכיח עד כמה כביכול קומוניסטים הכחישו, מספיק לראות שבהם כל דבר קשור לרעיונות: הקולוניאליזם, האימפריאליזם, הקפיטליזם עצמו הם כולם מצבים שכליים. סיבה שהרעה קיים בעולם עובר בידיים הרשעים שמסיתים: מסיתים העוני, מסיתים הדיכוי, מסיתים המלחמה, ועוד.

המרקסיזם הוכיח להפך, שהעוני, הדיכוי, המלחמות וההרס, רחוק מלהיות מחלות בגלל רצונות אישיים ורשעים, אלא שכל התופעות האלה הם חלק בלתי נפרד מהתפקוד המתמיד של הקפיטליזם. במיוחד לגבי מלחמות העת האימפריאליסטית. ויש כאן נקודה שננסה להסביר עוד קצת, כי היא נקודת משמעותית להבנה הנושא בדיון: ההרס.

בדיעבד שהבורגנים או רפורמיסטים טוענים שהמלחמות האימפריאליסטים הם תוצאה של ניגוד עניינים, הם בעצמם ראויים מאוד מלמטה המשמעות הקפיטליזם. האי הבנה המשמעות ההרס בקפיטליזם. בשבילם כל המטרה המלחמה היא הניצחון וההרס בחיי אדם ומבניי מהיריב הם אמצעים להגיע למטרה הזאת. !כל כך תמימים שיש כאלה שחושבים שיהיה פעם מלחמות עם טרופות שינה!. הוכחנו להפך שההרס היה המטרה העיקרית המלחמה. היריבות אימפריאליסטית שהם הסיבה המידית של המלחמה, הם לא דבר אחר מהתוצאה של משבר הייצור היתר כל פעם בעלייה. הייצור הקפיטליסטית חייבת במעשים לנסות לעצור ההפסדים בשיעור הרווח יחד עם המשבר שנולד מהצורך לגדול ללא הפסקה הייצור והאי יכולת לתת יציאה למוצרים. המלחמה היא הפתרון הקפיטליסטית מול המשברים: ההרס המסיבי במתקנים, אמצעים ייצור ופרודוקטים מאפשרת ליצור להתחיל מחדש, וההרס בחיי אדם מאפשרת לסדר המשבר "העודף אוכלוסייה" התקופתי שבא יחד עם העודף ייצור. צריך להיות אינטלקטואל דפ"ר בורגני כדאי להאמין שהמלחמות האימפריאליסטים יכולים להימנע בשולחן פוקר, ושכל ההרס ורצח מעשרות מיליונים חיי אדם הם רק ורק בגלל הרצון מכוון מכמה, הרשע באנשים, והחמדנות.

כבר ב-1844, מרקס גינה את הכלכלנים הבורגנים שהבינו את החמדנות כמשהו טבעי, מלידה, במקום לנסות להסביר ממה נובע. גם כאן המרקסיזם הסביר מה הסיבות מ"עודף אוכלוסייה". "הביקוש מבניי אדם שולט בהכרח על הייצור בניי אדם, כמו בכל מוצר אחר. האם היצע גובר בצורה קיצוני הביקוש, חלק מהפועלים נופלים בקבצנות או מתים מרעב" כותב מרקס. גם אנגלס: "יש עודף אוכלוסייה רק איפה שיש יותר מדי כוחות ייצור","(הראנו) שהבעלות פרטי עושה מבני אדם עוד מוצר אחד, שיצורו והרסתן תלויים בביקוש, והתחרות חונק למוות וממשיך לחנוק למוות מיליוני בני אנוש". המלחמה האימפריאליסטית אחרונה רחוק מלהקטין את טענות המרקסיזם ולהצדיק את "התחדשות", להפך היא הוכחה מדיוק ההסברים שלנו.

היה צורך, להזכיר כל הנקודות הקודמות לפני להתעסק על ההשמדה של העם היהודי. ההשמדה מתרחש, בפועל, לא בעת אחר, שבאמצע המשבר ומלחמה אימפריאליסטית. בגלל זה אי אפשר להסביר בלי להיכנס פנימה בכל ההרס הקפיטליסטית הזה. העניין פחות או יותר ברור, אין צורך להסביר את "הניהיליזם הורסני" של הנאצים, כי למה ההרס התמקד ביהודים. על הנקודה זאת נאצים ואנטיפאשיסטים מסכימים: הגזענות, השנאה ליהודים, היא "רגש" חופשי ופראי שגרם למוות יהודים. בשבילנו מרקסיסטיים, יודעים שאין רגש חברתי חופשי, אין יותר דבר שנקבע מכל התנועות האלה של שנאה קולקטיבי. נראה שהלמידה האנטישמיות מהעת האימפריאליסטית רק מסבירה את האמת הזאת.

אומרים בכוונה: האנטישמיות מהעת האימפריאליסטית, כי אם אידאולוגים מכל צורה, מנאצים ליהודים עצמם, מחשבים השנאה נגד יהודים כתמיד היה את אותה שנאה בכל עת ובכל מקום, אנו יודעים שלא ככה. האנטישמיות מהעת פאודלי היא שונה לגמרה. אי אפשר כאן להביא את כל ההיסטוריה היהודים שהמרקסיסטיים הסבירו כבר בעבר. יודעים למה החברה הפאודלי השארה את היהודים כי אלה: יודעים גם איך שהבורגנות החזקות, אלה שעשו את המהפכה הפוליטית בעת מוקדמת הצליחו להקליט כמעט כולם, להפך הבורגנות החלשות לא הצליחו. אין לנו היום להסביר ההמשכיות היהודים, אלא האנטישמיות העת האימפריאליסטית. לא תהיה קשה אם נתחיל בלהסתכל את מקומם של הרוב היהודים ואנטישמים באותו עת בחברה.

כי תוצאה מהיסטריה בעבר, היהודים נמצאים בבורגנות הבינונית והקטנה. הבורגנות הקטנה ובינוני הם בתהליך היעלמות מסיבה של ריכוז ההון. זה העיקרון של האנטישמיות, שבמילים של אנגלס, היא "התנגדות משכבות פאודלים, קרובות להיעלמות, נגד כל רמז מהחברה המודרני של קפיטליסטים ופרולטרים. נימצא תחת שירותו של מטרות ראקציונריים תחת כותרת סוציאליסטית שקרנית".

הגרמניה בין המלחמות מראה כל התסביך בצורה קיצונית. הרוס אחרי המלחמה, הדחף המהפכנית בין 1918-28, עדיין תחת איום המהפכה פרולטרית, הקפיטליזם הגרמנית סבל עמוק את המשבר הכלכלי אחרי המלחמה. בינתיים שהבורגנות החזקות (ארה"ב, אנגליה, צרפת), היו כמעט ולא מושפעות, ועברו את המשבר "ההרגל הכלכלה לשלום", הקפיטליזם הגרמני נפל בבור עמוק. והינה אולי הם הבורגנות הבינוניות וקטנות מי שסבלו יותר, כמו בכל משבר שעוברים תהליך פרולטריזציה וההרס של כל מיני עסקים קטנים ובינוניים בגלל הריכוז ההון. המצב היה כל כך גרוע שהבורגנים הקטנים פשטו רגל, בעוני, בהקפאת ותהליכים לא היו יכולים אפילו לתפקד כי פרולטרים, שהיה תחת מכת אבטלה (שבע מיליון בשיא המשבר): היו נופלים ישר למצב של קבצנים, על ראשם דיני מוות תחת האיום הרעב מיד אחרי שנשארים ללא מזומן. בניגוד למצב הקטסטרופלית הזאת יצירו האנטישמיות. לא כמו שאומרים המטפיזיים, בשביל להסביר הדברים רעים שהיו עוברים, אלא בשביל להציל את עצמם מימנה, בניסוי לרכז אותה רק בחלק מסוים בתוכה. הלחץ הכלכלית הנוראית, האיום לא ברור של הרס טוטאלי של כל המעמד עצמה, התנגד ונתן למוות חלק מימנה בניסיון להציל החלקים הפגועים בתוכה. האנטישמיות לא בא בעת מאיזשהו "מקיבולו" וגם לא "רעיונות רשעים", אלא ממצב כלכלי. השנאה ליהודים, רחוק מלהיות " א-פריורי" סיבה להריסתם, הוא התופעה מניסיון להתרכז ההרס רק ביהודים.

לפעמים הפועלים נופלים ברשת של הגזענות. בזמן שהם תחת איום האבטלה מנסים להעפיל אחראיות ולהתרכז על קבוצות מסוימות באוכלוסייה: איטלקים, פולנים, או "מרוקנים", "זרים", "שחורים". אבל בתוך הפרולטריון כל התהליכים האלה הם רק אפשריים בזמנים הכי נמוכים במורעל ועוברים במהירות. בעת שהפרולטריון נכנס במאבק, מצליח לראות מצורה ברורה לאן נמצא האויב: הוא מעמד הומוגני עם פרספקטיבה ומטרות היסטוריים.

לעומת המעמד הבינוני, היא מעמד תחת דין מוות. שגם לא מסוגלת להבין כלום, אימפוטנט למאבק: הולכת ישר לגלגל שדורס ללא לשים לב. הגזענות היא לא מחלה בנשמה: תמיד תהיה התשובה של הבורגנות הקטנה. העניין מבחירה "הגזע", כלומר הקבוצה שתנסה להתרכז ההרס, תלוי בנסיבות. בגרמניה באותו עת, היהודים היו הקבוצה עם "התנאים", ואולי היו היחידים שהיו יכולים למלאות אותם: הרוב המוחלט היו בורגנים בינוניים וקטנים, בתוך הקבוצה הזאת הם היו הקבוצה מספיק מזוהה. בהם הבורגנות הקטנות העביר הקטסטרופה.

היה צורך שהזיהוי יהיה ללא קשיים: היה צורך להתמקד בדקדקנות מי הולך להיות הנעדר. מכאן כל הטמטום בחיפוש של סבים שהתנצרו, שבניגוד בכל התאוריות הגזע ודם, היה מספיק בשביל להוכיח כל הטמטום. !היה כל העניין, מהיגיון"!. הדמוקרט שמח מלהוכיח הדפק והאי מוסריות של הגזענות עובר תמיד בצד העיקרון.

מוטרד מהקפיטל, הבורגנות הקטנה שלח היהודים לזאבים כי ניסוי לעשות את נסיע יותר קלה ולהציל את עצמה. אולי לא בהכרח בצורה מחושבת, צריך להגיד, אבל הינה המשמעות השנאה ליהודים והשמחה שהיו מרגישים בהסגר ושוד של חנויות בעלות יהודים. מצד אחד הבורגנות, ההון הגדול שמח מהחדשות: אפשר להיעלם חלק מהבורגנות הקטנה, עוד יותר טוב היא עצמה תהיה אחראית להיעלמות. אבל, לתת המראה כזאת היא לא יותר שמראה רעה: הם לא יודעים מה הם עושים, הקפיטליזם פחות. זה התהליך שממשיך האיום כלכלית מיידית והולך בקווים היותר חלשים.

לא דיברנו אד כאן מהפרולטריון גרמנית. בגלל שלא היה מעורב באופן ישיר בעניין הזה. הוא היה מדוכא אחרי ההפסד, ובטח, הרצח היהודים התרחש רק אחרי ההרס והפסדו. הכוחות החברתיים שהובילו לרצח היו קיימים לפני שהפרולטריון נוצח. ההפסד נתן יד חופשי ל"הפעלה" התוכנית, ללא שום התנגדות לקפיטליזם.

כאן התחיל היעלמות הכלכלית של היהודים: הפקעה בכל צורה אפשרית, ביטול התפקידים במקצועות הליברליים, ההנהלה, ועוד. לאט לאט כל היהודים נמנעו מכל אמצעי פרנסה חיים, רק עם הכסף שהצליחו להציל בכל התקופה שמגיע עד לפני התחלת המלחמה, המדיניות הנאצית נגד היהודים היה בשתי מילים: !יהודים ראוס! !יהודים בחוץ!. חפשו בכל האמצעים היציאה מיהודים. הנאצים חפשו ההיעלמות היהודים, בלי לעדת מה לעשות איתם, אם מצד אחד, היהודים לא בקשו דבר אחר שלברוח מגרמניה, אף אחד לא היה מוכן לקבל אותם. כל זה לא צריך להפתיע, כי אף אחד לא היה יכול לקלוט: לא היה מדינה אחד שהיה יכול להקליט ולתת חיים לכמה מיליונים של בורגנים קטנים בעוני. רק חלק קטן מאוד הצליחו לברוח. הרוב מוחלט נשאר, בעצב בשבילם וגם בעצב הנאצים. תלויים באוויר, אפשר להגיד.

המלחמה האימפריאליסטית החמיר המצב באופן כמותי ואיכותית. באופן כמותי, כי הקפיטליזם הגרמני, בצורך להקטין הבורגנות הקטנה בשביל לרכז בין הידיים ההון האירופאי, הרחיב ההיעלמות היהודים גם באירופה מרכזית כולה. האנטישמיות היה מוכיח את עצמו, היה רק סיבה להמשיך. זה התאים לאנטישמיות המקומית למרות שהיה יותר מורכב (חיבור מגעיל בין אנטישמיות פאודלי ובורגנית, שלא יכולים לנתח בכתבה הנוכחית).

המצב החמיר באופן איכותית. בגלל המלחמה, התנאים החיים הפכו כל פעם קשים יותר: הפיקדונות היהודים היו כמעט אפסיים, מצב שמאיים להרוג מרעב בזמן קצר.

בזמן "רגיל", בנסיבות המיעוט המספרי, הקפיטליזם יכול להשאיר למות מרעב את החיי אדם שזורק מהתהליך הכלכלי. במצבו באותו עת היה בלתי אפשרי לעשותו תוך כדי מלחמה ונגד מיליוני בני אדם: כל הבלגן היה עוצר הכול. הקפיטליזם היה צריך לארגן את ההרג.

הרעב לא היה הורג מיד. כהתחלה הוציאו את היהודים מהחברה, היה צורך במחנות. נתנו להם לעבוד תחת משטר של עינויים רעב, כלומר מדוכאים עד מוות. לרצוח בן אדם דרך עבודה היא אמצעי ישן של הקפיטל. מרקס כתב ב- 1844: "בשביל להצליח, המלחמה התעשייתי צורך מהרבה צבאות, שיכלו לרכז בנקודת מסוימת ולרצוח בכמויות". היה ככה צורך שהבני אדם האלה תשלמו החשבונות בחיים וגם במוות. שכל אלה ייצרו ערך עודף הזמן ממושך ביותר, כי לקפיטל, אם לא יכול להוציא רווח מין השילוח לדין מוות, גם לא אוכל לחסל הבני אדם שהוא בעצמו הרשיע.

אבל הבן אדם לא חלש. אפילו, תחת כל העינויים הרעב, הבני אדם לא מתו במהירות. אז עשו טבח לכל מי לא יכול לעבוד יותר, אחר כך לכל מי שלא היה להם צורך, כי המלחמה הפך את הכוח עבודה הזאת לאי שימושים.

הקפיטליזם הגרמני לא היה מקבל את ההרג ישר ופשוט. לא כי היו אנושים אלא כי אתו לא היה מרוויח כלום. ככה היה שנולד המבצע מיואל ברנד שנדבר אליו, כי ההיסטוריה מראה באור ברור כל האחראיות הקפיטליזם העולמי ברציחות

יואל ברנד היה מנהיג בארגון כמעט חשאית של יהודים הונגרים. הארגון ניסה להציל יהודים בכל האמצעים: חדרי מקלט, הסתננות חשאית, גם שחיטות של האס-אס.. האס-אס של היודן קומנדו היו מאפשרים פחות או יותר ארגונים כאלה, בניסוי להשתמש בהם כי "עזרה צדדי" במבצעים חיפוש ושיפוט.

באפריל 1944, יואל ברנד זומן ליודנקומנדו של בודפסט כדאי להיפגש עם אייצ’מן, שהיה אחראי המחלקת יהודים של הימלר, שהוראה לו המבצע הבא: ללכת לאנגלים ואמריקאים למכור מיליון יהודים.

בתמורה 10000 משאיות, ללא תנאים לעסקים אחרים לגמרה, ובנוסף המשלוח של 100000 יהודים תמורת קבלת ההסכם כי פועלה של אמינות בין הצדדים. היה עניין מאוד רציני.

!לצערנו היצע קיימת, הביקוש לא!. לא רק היהודים אלא גם הגרמנים האמינו לשקר ההומניטרי בתעלומה בברית. הברית לא היה מוכן לאף אחד מהמיליון: לא תמורת 10000 משאיות, לא 5000, אפילו לא לאחד.

לא יכולים כאן להיכנס בכל הנסיעה המרה של יואל ברנד. הוא עבר דרך טורקיה ונכלא בכלאים אנגלים במזרח הקרוב. הברית לא מוכן לקחת "העניין הזה ברצינות", עושה הכול כדאי לקבור ולהשפיל. בסוף יואל ברנד מוצא את לורד מוינה בקהיר, שר בריטי במזרח התיכון. יואל מתחנן בשביל לפחות לקבל הסכם כתוב, גם אם אחר כך לא יצא לפועל: לפחות 100000 חיי אדם היה להציל:

ל.מ: ?איזה מספר אנשים אנחנו מדברים אליו?

י.ב: אייצ’מן דיבר על מיליון.

ל.מ: ?איך אתה מעז דבר כזה, אדון ברנד?

מה אני עושה עם מיליון יהודים?

?איפה אני עשים אותם?

?מי יכול להקליט?

י.ב: אם העולם אין מקום לנו, אין אחר שלתת להשמידנו!, אמר ברנד בכעס יתר.

האס-אס היו יותר עיטים בלהבין, הם האמינו האידאלים המערבים! אחרי הכישלון המבצע של יואל ברנד ואמצע ההישמדות, אלה תנסו למכור יהודים לגיונט יהודי עם הקדמה של 1700 יהודים בשוויץ. חוץ מהנאצים אף אחד לא היה מוכן להגיע להסכם.

יואל ברנד הבין, או כמעט. הוא הבין מה היה המצב, אבל לא למה. לא היה חסר מקום בעולם אלא בחברה הקפיטליסטית. ולא היה מקום בשבילם, לא כי היו יהודים אלא כי יצאו מתהליך היצור, לא יותר שימושים לכלכלה הקפיטליסטית.

לורד מוינה נרצח על ידי שתי טרוריסטים יהודים, ויואל ברנד ידעה אחרי זמן שהרבה פעמים הוא היה מרחם על המצב הטרגי של היהודים. "המדיניות היה בהוראות המנהיגות אנטי הומניטרית של לונדון". ברנד לא הבין שזאת המנהיגות הקפיטל והקפיטל עצמו מי שחסר אנושיות. שלא ידעה אפילו מה לעשות עם השורדים, בני אדם "המגורשים" שלא היה לאן להתמקד.

היהודים השורדים בסוף הצליחו לעשות מקומם. בכוח והזדמנות המצב הבינלאומי נולד מדינת ישראל. ואפילו את זה לא היה מסוגל ללא "מגורשים" מאוכלוסיות אחרות: עשרות אלפיים של פליטים ערבים ששורדים, מאז, את חייהם בלתי שימושי (לקפיטל!) במחנות פליטים שונים.

הראנו עד כאן איך הקפיטליזם גזר דין מוות למיליוני בני אדם בגירוש מהייצור הקפיטליסטית. הראנו איך השמיד מיליונים ללא לנסות להוציא את כל ערך עודף אפשרית. רק נשאר לראות איך הוא מנצל אותם אחרי המוות.

הם במיוחד האימפריאליסטים של הברית אלה שהשתמשו במחנות השמדה בשביל להצדיק המלחמה ולהצדיק, אחרי המלחמה, הרשע נגד העם הגרמני. איך שקופצים למחנות ההשמדה וגופות, ומראים בכל מקום צילומים בלתי אנושים וצועקים:!תסתכלו כמה מנייאקים היו הבושים האלה!,!כמה צדיקים היינו שנלחמנו נגדם!, !איך מגיע להם כל הסבל שמקבלים!. כאשר אתה חושב באלפים פשעים של האימפריאליזם; כאשר חושבים, לדוגמה, שבאותו רגע שהטורזי שלנו שרים בשמחה הניצחון על הפאשיזם, 45000 אלג’ירים (!מטיסים פאשיסטים!) היו נופלים תחת הדיכוי הצרפתי; כאשר חושבים שהקפיטליזם העולמי הוא האחראית מכל השמדות ורצח נותן באמת בחילות כל הציניזם על השמחה הצבוע.

באותו עת כל הדמוקרטים הטובים עלו על גופתם היהודים. שמאז לא הפסיקו ההתססה על הפרצוף הפרולטריון. ?בשביל להציג את הזבל של הקפיטליזם? להפך, בשביל שהעריכו את הדמוקרטיה האמתית, המתקדמים הנאורים, !הרווחה שהוא מהנה במזל בחברה הקפיטליסטית!. הביזיון המוות הקפיטליסטית צריכים להשכיח את הביזיון החיים הקפיטליסטים והעובדה !ששניים הולכים יחד בצורה בלתי נמנע!. הניסוי הרופאים הגרמנים צריכים להשכיח שהקפיטליזם מבצע ניסויים באופן גלובלי עם מוצרים סרטניים, התוצאות האלכוהוליזם בדורות הבאים, התוצאות הגרעיניות של פצצות "דמוקרטים". אם מוצגים מנורות עם כיסוי אור אדם, בשביל להשכיח שהקפיטליזם הפך את הבני אדם במנורות. ההרים השיער, השיניים מזהב, הגוף האדם מת הפכו את האדם חיי בעוד סחורה. העבודה, החיים עצמם מהאדם שהקפיטליזם הפך לסחורה. הינה כאן הבסיס מכל הרשע. להשתמש בגופות קורבנות של הקפיטל בשביל לנסות להסתיר את האמת, לעשות בקורבנות שימוש להגנת הקפיטל היא הצורה יותר מגעילה לנצל אותם עד העצם המוח.