מפלגת קומוניסטית אינטרנציונל
לא הבלתי אפשרי לאומנות פלסטינית אף המהפכה הפרולטרית הבינלאומית תנקם את טבח הפדאיין

"Il Partito Comunista" מס. 95, יולי 1982

 



טרגדיה חדשה עובר את סופו בלבנון. עוד פעם מחדש אלפים ואלפים מפרולטרים, איכרים עניים, פליטים, מותקפים, מפוצצים, ירויים; 14000 הרוגים, 20 אלף פצועים, אלפים מגורשים, עשרות אלפים ללא אדמה או בית.

הצבא מדינת ישראל שביצע את המבצע "שלום בגליל" היה לו, את תמיכתה הבלתי מעוררת מהאימפריאליזם הבינלאומי, מהצד המערבי וגם מהמזרחי, ואפילו ממדינות ערב, כי הפרולטריון וההמוני העניים הפלסטיניים, במספר רב, לוחמני, הממוקם לאורך כל המזרח התיכון מהווה סיכון לכל המעמדות השולטים בכל המדינות והוא גורם לאי יציבות באזור מפתח בסדר האימפריאליזם העולמי.

לבנו נמצא לצד מהמאות ואלפים אחים למעמד, תחת טבח הפיצוץ והתחמושת האימפריאליזם, שהתנגדו עד המוות נגד אויב חזק בהרבה וללא רחמים בכלל, אבל לא יכולים להצביע לאחראיות הראשונה בטבח המאה הזה בידיים באש"ף וכל האירגוניים השונים מי מה שנקרא ההתנגדות הפלסטינית. אם הוחלט על הכניעה או על ההתנגדות לסוף המר בביירות, הפונקציה האנטי-מהפכנית של אש"ף ברורה והקורבן של הארגון הצבאי שלה אינו יכול להעניק לה רישיון חדש ל"מהפכנית".

ארגוני ההתנגדות הפלסטינית, אש"ף בראשן, התמקדו בשנים אלה יותר ויותר ב"פתרון מדיני" של הבעיה הפלסטינית, דהיינו, צמצמו את מטרותיהם לבקשה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית פוליטית, שתושג באמצעות הסכמים והסדרי טיעון עם מדינות האזור ועם שני המחנות האימפריאליסטיים.

מטרה זו, על הציפיות של המעמד הבינוני הבורגני הפלסטינית אשר תמיד נחשב את ארגוניים החמושים של ההמונים המסכנים כאויב אמיתי, הן משום שזו היתה נוטה באופן ספונטני להתאחד ולהשפיע על הפרולטריון המנוצל של המדינות הערביות (סכנה של ממש למעמד השליט), ומכיוון שארגון כזה, עומד בסדר-היום את השאלה החברתית, שאלת הקרקע, סוף הניצול, בוודאי לא היתה מרוצה בהקמתה של מדינה פלסטינית, לא אחרת ממדינות ערב האחרות.

לפני שש שנים הקלטנו כיצד השאיר אש"ף ללא תמיכה את אלפי הלוחמים הפרולטראים, הלבנונים והפלסטינים, מהקומונה הגיבורית של תל אל-זעתר, שנרצח על-ידי ההתקפה המשותפת של המיליציות הימניות הלבנוניות וכוחות הצבא הסורי, וחשבנו שתבוסה זו של הפרולטריון ובגידתו תחזק את יוקרתו הבינלאומית של אש"ף. למעשה בשנים האחרונות היא נטשה יותר ויותר את המתרסים כדי להפוך למדינה אמיתית, אם כי ללא שטח יציב, בהנחה שכל התפקידים הארגוניים והדכאניים. המיליציות החמושות שלה הפכו יותר ויותר ל"משטרה וז’נדרמריה "(הרפובליקה, 26 ביוני), בעוד ערפאת," מנהיג הגרילה "מתנהג כראש מדינה.

מדיניות זו של אש"ף קיבלה את תמיכתן של כל מדינות ערב במאבק נגד ישראל, המסרב להעניק למדינה העתידית את שטחי הגדה המערבית ועזה, אך ללא ספק, בהתחשב בבסיסן הלאומי והבורגני - הרס האפשרות היחידה לניצחון נגד האימפריאליזם והניצול, ניצחון שיכול היה לנבוע רק מהאיחוד, בחזית אחת, של הפרולטריון הפלסטיני עם ההמונים המבוהלים של המדינות הערביות, שסבליהן נפוצו בשנים האחרונות במרידות דמים, ובאיחוד עם אותו פרולטריון של ישראל, אשר כבר נפגע קשות בתנאים של המשבר הקפיטליסטי, תנועה פרולטרית כנה יכולה להתנגד את שיתוף הפעולה עם הבורגנות שלה ועם המדינה שלה, תוך היפוך היחסים הנוכחיים של עוצמה באזור, המציינים בישראל את עמוד התווך העיקרי של האימפריאליזם.

אבן יסוד נוספת בשאלה נמצא בהעדר כמעט מוחלט של הפרולטריון המערבי בתחום המאבק המעמדות המהפכניים ועל כן לאדישות או לאימפוטנציה שבה מתקבלות הידיעות הטראגיות על מעשי הטבח של חברינו למעמד ואחינו.

ברור שהמדיניות של אש"ף כבר שנים רבות וכיום היא תמיכה והזנה שלה במפלגות אופורטוניסטיות בראש מעמד הפועלים של המערב, אשר במשך למעלה מחצי מאה דוחפים הפרולטריון לא למרד אך לשיתוף פעולה עם הון והמדינה, עובד כך, במהלך נאום שלום ושיתוף פעולה בין עמים, הכנת טבח העולם השלישי, בדיוק כפי שקרה בישראל, שבה מפלגת העבודה נתנה את תמיכתם מלאה למלחמה, ואז מגנים, כמובן, את "החריגות".

אבל "הרגעה" זו הושגה במזרח התיכון. מלחמה זו נגד ההמונים הלבנונים-פלשתינאים המנוצלים שימשה את האימפריאליזם לנהל את המלחמה בין ארצות הברית והמזרח התיכון.

אנחנו הקומוניסטים תמיד אמרנו וכתבנו במכתבים ברורים שאנחנו לא פציפיסטים, שאנחנו לא רוצים להגן על השלום הבורגני, אבל אף פעם לא שנאנו את ה"שלום "הזה כמו היום, שמראה רק את כוחו המדכא של המשטר הידוע לשמצה.

אז ברוך הבא למלחמה המטלטל את מוחם ולבבותיהם הפרולטרים המתפגרים בחמישים שנה של מהפכה-נגד הדומיננטית בקנה-מידה עולמי. ברוך הבא המלחמה האימפריאליסטית אם היא תניע את תהליך המהפכה הפרולטרית הבינלאומית.